יבוא אישי: ארה"ב מול גרמניה — מי שולט ובמה

שתי מדינות מספקות כמעט 78% מכל רכבי היבוא האישי בישראל — אבל הן מייצאות לישראל שני סוגי רכב שונים לגמרי. פילחנו את מאגר משרד התחבורה (27,451 רכבים) לפי מדינת ייצור כדי להשוות ישירות בין יבוא מארה"ב (12,300 רכבים) ליבוא מגרמניה (9,091 רכבים).

מגוון מול ריכוז: ארה"ב מייצאת הרבה מותגים, גרמניה בעיקר שניים

ביבוא מגרמניה, 81% מהרכבים הם מרצדס בנץ (56.0%) או ב.מ.וו (25.0%) בלבד — שני מותגים מסבירים את רוב היבוא הגרמני. ביבוא מארה"ב התמונה מפוזרת הרבה יותר: טויוטה מובילה עם 19.9%, אחריה קרייזלר (16.1%), מרצדס בנץ אמריקאית (11.4%), פורד (9.7%), שברולט (9.2%) וב.מ.וו אמריקאית (7.9%) — אף מותג לא עובר רבע מהיבוא.

המנוע האמריקאי גדול ב-21% מהגרמני

ההבדל הכי ישיר בין שני הזרמים: גודל המנוע. חציון נפח המנוע ברכבי יבוא אמריקאיים הוא 3,498 סמ"ק, לעומת 2,979 סמ"ק ברכבי יבוא גרמניים — פער של כמעט 520 סמ"ק, או 17.4%. זה תואם את הפרופיל הצפוי: קרייזלר, ג'יפ, פורד ושברולט (מותגי המנועים הגדולים) מהווים חלק ניכר מהיבוא האמריקאי, בעוד הגרמני מוטה לרכבי פרימיום עם מנועים קומפקטיים יותר או מונעי-חשמל חלקית.

גרמניה מייבאת פי 5.3 יותר היברידים

כאן ההבדל הכי חד: 25.5% מהרכבים שמקורם בגרמניה הם היברידים (חשמל/בנזין), לעומת 4.8% בלבד מהרכבים שמקורם בארה"ב — פער של פי 5.3. לעומת זאת, ביבוא האמריקאי יש נתח משמעותי של רכבי גפ"מ (גז) — 10.1%, לעומת 0.3% בלבד בגרמני. רכב דיזל נפוץ יותר גם הוא בגרמני (10.0% מול 3.5%).

גם בגיל הרכב יש הבדל

חציון שנת הייצור של הרכבים שמקורם בגרמניה הוא 2013, לעומת 2010 ברכבים מארה"ב — כלומר רכבי היבוא הגרמניים שמגיעים לישראל נוטים להיות מעט "צעירים" יותר בממוצע מהאמריקאיים.

לניתוח המלא של כל היבוא האישי, כולל שאר מדינות המקור והתפלגות סוגי הרכב — חזרו לעמוד הראשי של אשכול היבוא האישי. ולפילוח לפי חדש מול משומש בלבד — עמוד ההשוואה הייעודי.