רכבים שיובאו מארה"ב עברו את חייהם הראשונים תחת מערכת רגולציה אחרת (ה-NHTSA האמריקאי), ולפעמים יש להם היסטוריית ריקולים שלא בהכרח "עוברת" בצורה חלקה למרשם הישראלי.

שתי מערכות נפרדות

משרד התחבורה הישראלי מנהל מרשם ריקולים משלו, המבוסס על דיווחי יבואנים בישראל. ה-NHTSA האמריקאי מנהל מרשם נפרד לגמרי, המבוסס על מספר השלדה (VIN) האמריקאי. רכב שיובא מארה"ב אחרי שכבר נרשם שם, יכול לשאת היסטוריית ריקולים אמריקאית שלא בהכרח משתקפת אוטומטית במרשם הישראלי.

מה כדאי לעשות

  1. בדיקה ישראלית — לבדוק את מספר הרישוי הישראלי ברגע שהרכב נרשם בישראל, כדי לראות אם יש ריקול פעיל במרשם המקומי.
  2. בדיקה אמריקאית לפי VIN — אם ידוע מספר השלדה המקורי (VIN), אפשר לבדוק גם באתר ה-NHTSA האמריקאי (nhtsa.gov) אם יש ריקולים פתוחים שם, לפני או אחרי הייבוא.
  3. לוודא טיפול בפועל — אם נמצא ריקול פתוח בבדיקה האמריקאית, לברר מול היבואן הרשמי בישראל (אם קיים למותג) האם ניתן לטפל בו כאן.

למה זה חשוב במיוחד ברכבים מיובאים

רכבים ביבוא אישי מארה"ב לעיתים מגיעים לישראל שנים אחרי הייצור, כשכבר עברו כמה ידיים — מה שמגדיל את הסיכוי שריקול קודם פשוט "נשכח" בדרך. שווה במיוחד לבדוק את הרכב לפני הרכישה, לא אחריה.

💡 שילוב של שתי הבדיקות — הישראלית והאמריקאית — נותן את התמונה השלמה ביותר לרכב שעבר בין שתי המדינות.