צבעי מדרכה וסימוני חניה: המדריך המלא

דוח חניה הוא אחד הקנסות המעצבנים ביותר, ורובם נובעים מבלבול בצבעי המדרכה. הנה כל הצבעים במקום אחד – מה מותר, מה אסור, ומתי יש חריגים.

טבלת צבעי המדרכה בישראל

כחול-לבן: מתי משלמים ומתי זה רק לתושבים?

כחול-לבן הוא הסימון הכי מבלבל, כי הכללים משתנים לפי עיר, רחוב ושעה. הכלל: השלט בתחילת הרחוב קובע. ברחובות רבים החניה בתשלום ביום, ובשעות הערב והלילה (לרוב 17:00–09:00, תלוי בעיר) היא שמורה לבעלי תו אזורי בלבד. מי שחונה בלי תו בשעות האלה – צפוי לדוח ולפעמים גם לגרירה.

גרים בתל אביב? ריכזנו את כל הכללים במדריך תו חניה אזורי בתל אביב.

אדום-לבן: האם יש מקרים שמותר לחנות?

ככלל – לא. אבל בחלק מהערים יש רחובות שבהם העירייה מתירה חניה באדום-לבן בשבתות וחגים. איך יודעים? בתחילת הרחוב יוצב תמרור עם "פרט" (למשל: "אסורה החניה פרט לשבתות וחגים"). אם אין תמרור כזה – האיסור תקף 24/7.

אדום-צהוב: מותר לעצור להוריד נוסע?

לא. אדום-צהוב מסמן תחנת תחבורה ציבורית, ועצירה בו אסורה לכל רכב שאינו אוטובוס (או רכב ציבורי מורשה אחר, לפי השילוט). גם עצירה קצרה "רק להוריד" עלולה להסתיים בדוח, במיוחד בתחנות עם מצלמות אכיפה.

חניית נכים

חניה שמסומנת בסמל נכה מיועדת רק לרכב עם תג נכה בתוקף – גם אם אתם "רק לשתי דקות". זו אחת העבירות שהעיריות אוכפות בצורה הכי קפדנית. בודקים זכאות לתג? ראו בדיקת תו נכה לרכב.

קיבלתם דוח חניה? כך מערערים

גובה הקנס נקבע בחוקי העזר של כל רשות מקומית, ולכן הוא משתנה בין ערים. אם הסימון היה דהוי, השלט לא נראה או שהיה לכם תו בתוקף – יש סיכוי טוב לבטל. כל השלבים במדריך ערעור על דוח חניה.